תוכנית מנדל למנהיגות אזורית בעוטף עזה נועדה לבנות קבוצה איכותית של מנהיגים הפועלת למען שיפור איכות החיים בנגב המערבי. מנהיגות מבוססת חזון וערכים המשפיעה לטובה על מקום ומרחב תוך חיזוק החוסן ושותפויות אזוריות
יחידות לימוד בתוכנית
זהות וערכים
חברה ומקום
ממשל, מדיניות ושלטון מקומי
מנהיגות ושינוי
איתנות ומנהיגות אזורית
לימודי רוח בתוכנית
ערכים וזהות
פילוסופיה, מחשבת ישראל
ד"ר גילי זיוון, ישראל שורק, פרופ' אבי שגיא
חברה ומקום
גיאוגרפיה ותכנון עירוני, תרבות וקולנוע
הדס קידר, מרב קדר, ד"ר ארהל'ה כהן
ממשל ומדיניות
היסטוריה של עם ישראל, לימודי אסלאם ומזרח תיכון
קאסם אלצראיעה, פרופ' מוטי גולני
מנהיגות ושינוי
ספרות, מקרא, תלמוד, חינוך
ד"ר רות קלדרון, ד"ר עינב אייזיקוביץ עודי
איתנות ומנהיגות אזורית
לימודי ביטחון, ספרות שירה
פרופ' עמוס ידלין, יצחק כהן
פדגוגיה
השביל הזה מתחיל כאן- פתיח אישי
לימוד דרך טקסטים
מרחב בין אישי
סדנת עמיתים
קבוצות עניין
השביל הזה מתחיל כאן
בין סניף בנק למעין
לא סלול
לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן
חוצה את העיר
עולה על ההר
ממשיך על הים
ממשיך גם מחר
חותך באויר
בין הבתים
יוצא אל האור
אל חיים חדשים
(אהוד בנאי)
עמיתי התוכנית
9 נשים
גברים 8
חינוך והשכלה גבוהה
קהילה ונוער
יזמות ותעשייה
בטחון ומשפט
ייצוג פוליטי מקומי
70% בעלי תואר שני
2 בעלי תואר דוקטור
איך זה שכוכב אחד לבד מעז
איך הוא מעז, למען השם
כוכב אחד לבד
אני לא הייתי מעז
ואני, בעצם, לא לבד
נתן זך
עידן ביטון
Despite the importance of national politics, and even with open voting, the extent of the ordinary citizen's political involvement will be limited. Local, not national, politics must therefore be the 'chief instrument' of the educative role that politics must play in a progressive society" (John Stewart Mill, 1867)
? ח י ר ו ת מ ה י
א. ישעיהו ברלין, "שני מושגים של חירות" בתוך "ארבע מסות על החירות"
1. רעיון החופש ה"שלילי": חופשי אני כמידת אי-התערבות אדם או גוף אנושי כלשהו בפעילותי. ... כפיה כרוכה בהתערבות מכוונת מצד בני-אדם אחרים בתחום אשר בו, אלמלא זאת, יכול הייתי לפעול. [...] אבן הבוחן לדיכוי הוא התפקיד אשר אותו ממלאים, לדעתי, יצורי אנוש זולתי, במישרין או בעקיפין, במתכוון או שלא במתכוון, בסיכול משאלותיי. [...] ככל שנרחב תחום האי-התערבות, כך נרחבת חירותי (שם, עמ' 174-175)
2. רעיון החופש ה"חיובי": המשמע ה"חיובי" של המלה "חירות" נובע ממשאלתו של היחיד להיות אדון לעצמו. [...] אני מבקש להיות מכשיר של פעולותיי הרצוניות שלי, לא של זולתי. אני מבקש להיות סובייקט, לא אובייקט; [...] אני מבקש להיות מישהו, לא אלשהו; [...] לא מופעל על-ידי הטבע החיצון או על ידי בני-אדם אחרים, כאילו הייתי חפץ, או בעל-חיים או עבד (שם, עמ' 182).
ב. הרב סולובייצ'יק, "קול דודי דופק", בתוך "איש האמונה"
1. קיום גורלי - כיצד? זהו קיום מאונס. בבחינת "על כורחך אתה חי". קיום עובדתי, שלוב בשרשרת חוקיות מיכנית, נטולת משמעות, כיוון ותכלית, ומשועבד לכוחות סביבה שלתוכה נדחף היחיד […] דמות אובייקט לה"אני" הגורלי. כאובייקט הוא מופיע כעשוי ולא כעושה.
2. קיום יעודי – כיצד? זהו קיום פעיל כשהאדם ניצב לעומת הסביבה, שהושלך בה, מתוך הבנת ייחודו וסגולתו, חירותו ויכולתו שלא לקפח במאבקו עם החוץ את עצמותו ועצמאותו. סיסמת ה"אני" היעודי היא: "על כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה מת אבל ברצונך החופשי אתה חי". האדם נולד כאובייקט, מת כאובייקט, אבל ביכולתו לחיות כסובייקט, כיוצר ומחדש.
3. במה נבדל יעוד מגורל? גורל מובנו קיום הכרחי, יעוד הוא קיום מרצון. יעוד נוצר על-ידי האדם עצמו, הבוחר ומתווה את דרכו בחיים.
